2- חרוז

נובמבר 11, 2009 ב- 6:35 pm | פורסם בלילה, פרק 2 | כתיבת תגובה
תגים: , , , , ,

את ואתה נקלף שכבה. בגוף זכר, בגוף נקבה, ראשון-שני-שלישי, נטפס על העץ התחבירי. אתה מרגיש נבצר, את מריחה צרה, למי להאמין לי-לו-לה. השלג הוא לבן, לבן הוא השלג, חם פה אימים, לא זה לא מקום לילדים.  אתה מאמין שאריסטוטלס ייסד את  ליקיאון בין העצים, את מאמינה שאריסטוטלס התהלך עם אלכסנדר הגדול בשבילים. וכזה כיף לדעת שגם אם אור יש במילה אפשר עדין לזחול במחילה. ובחשיכה יש גם הוא והיא, הם, אנחנו ואתם, איך לעזאזל כולם הגיעו

מודעות פרסומת

1: נקודה

אוקטובר 30, 2009 ב- 9:06 am | פורסם בלילה, פרק 1 | כתיבת תגובה
תגים: , , , , ,

-Vaslav_Nijinsky_tombstone

הנה הנקודה. זיהיתי. עכשיו לאט להרגיש את פעימות הדופק בכיווץ ובשחרור. יש. ועכשיו בסבלנות להרגיש את המהלומה כמו בבוכנה משומנת, מלטפת וחותרת. שם בסוגר נטול מקבילו העוין נחתי. העלטה הנסוכה מעל עיני נלקחה. בין שתיהן, מלפנים ולאחור, זרם לו נוזל חוט השדרה בקצב מהיר המנוגד לנשימה האיטית. הרמוניה ממומשת, זיקוק מחושמל של תענוג. לאורך עמוד השדרה הזדקר לו האנך ומצידיו קולפו זוויות המאוזן. הללויה לחיץ הנקבים

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.