2- חרוז

נובמבר 11, 2009 ב- 6:35 pm | פורסם בלילה, פרק 2 | כתיבת תגובה
תגים: grey tree, inherent vice, mondrien, thomas pynchon, חרוז, עץ תחבירי

את ואתה נקלף שכבה. בגוף זכר, בגוף נקבה, ראשון-שני-שלישי, נטפס על העץ התחבירי. אתה מרגיש נבצר, את מריחה צרה, למי להאמין לי-לו-לה. השלג הוא לבן, לבן הוא השלג, חם פה אימים, לא זה לא מקום לילדים.  אתה מאמין שאריסטוטלס ייסד את  ליקיאון בין העצים, את מאמינה שאריסטוטלס התהלך עם אלכסנדר הגדול בשבילים. וכזה כיף לדעת שגם אם אור יש במילה אפשר עדין לזחול במחילה. ובחשיכה יש גם הוא והיא, הם, אנחנו ואתם, איך לעזאזל כולם הגיעו