2- חרוז

נובמבר 11, 2009 ב- 6:35 pm | פורסם בלילה, פרק 2 | כתיבת תגובה
תגים: , , , , ,

את ואתה נקלף שכבה. בגוף זכר, בגוף נקבה, ראשון-שני-שלישי, נטפס על העץ התחבירי. אתה מרגיש נבצר, את מריחה צרה, למי להאמין לי-לו-לה. השלג הוא לבן, לבן הוא השלג, חם פה אימים, לא זה לא מקום לילדים.  אתה מאמין שאריסטוטלס ייסד את  ליקיאון בין העצים, את מאמינה שאריסטוטלס התהלך עם אלכסנדר הגדול בשבילים. וכזה כיף לדעת שגם אם אור יש במילה אפשר עדין לזחול במחילה. ובחשיכה יש גם הוא והיא, הם, אנחנו ואתם, איך לעזאזל כולם הגיעו

מודעות פרסומת

להגיב »

RSS feed for comments on this post. TrackBack URI

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: